יו"ר מרכז השלטון המקומי מסכם את שנת 2020
ואת השיעורים שלימדה אותנו.

שנת 2020 נפתחה עם מערכת בחירות שלישית, שלוותה בדיווחים על וירוס מסתורי שתוקף את המזרח הרחוק. שלושה חודשים אחר כך, הווירוס המסתורי הזה שינה את החיים שלנו מקצה לקצה.
פגשנו את חיים ביבס – ראש עיריית מודיעין – מכבים – רעות ויו"ר מרכז השלטון מקומי לשיחת סיכום על השנה ששינתה את ההיסטוריה שלנו ועל השיעור שעלינו ללמוד ממנה

התחלנו את השנה עם בחירות ולקראת סופה נראה שאנחנו לקראת מערכת בחירות נוספת. לעומת חוסר היציבות הפוליטית, ניתן לאמר בבירור שהמערכת המוניציפלית בישראל מצטיינת ביציבות ובמשילות. ממה נובע ההבדל?
ראשית, היציבות והמשילות המוניציפלית של ראשי הרשויות במדינת ישראל, קטנות וגדולות כאחד היא מקור לגאווה, , על אחת כמה וכמה לנוכח משבר הקורונה. ראשי הרשויות הוכיחו שוב את המחויבות שלהם לתושבים, את היצירתיות והיזמות שלהם ואת המסירות האדירה שלהם הן לרשויות שלהם והן למדינת ישראל.

כל אלה אינם נעלמים מעיני איש ויותר מכך קיימת הסכמה גורפת בקרב כל המומחים: אפידמיולוגים, מומחים כלכליים, ומומחים בתחום הרווחה והחברה, שהמושכות בניהול המשבר צריכות לעבור לידיים של הרשויות.
ההסכמה הגורפת הזאת לא נולדה פתאום, היא מבוססת על המקצועיות, האמינות, היציבות השלטונית והמשילות של ראשי הרשויות לאורך כל השנים האחרונות ועל אחת כמה וכמה בשנים האחרונות בהן אין תקציב ואין יציבות שלטונית.
מניסיוני ומניסיונם של שותפי לדרך, אני מאמין כי הקשר הבלתי אמצעי שלנו עם התושבים, ההיכרות המעמיקה שלנו עם הסביבה ושוב, המסירות, הנחישות והעקשנות של ראשי הרשויות הם אלה שיוצרים את ההבדל.

מה למד השלטון המקומי ממגפת הקורונה?
אין ספק שהשיעור החשוב ביותר נכון להיום הוא שהתושבים שלנו סומכים עלינו, מאמינים בנו ושרק מהשטח אפשר להוביל תהליכים ישימים ואפקטיביים. כמו שדין צפת שונה מדין ירושלים , כך כל ראש רשות יודע לנהל את המשבר ביישוב או בעיר שלו בצורה הטובה ביותר.
במהלך כל המשבר אנחנו היינו הכתובת הראשית של התושבים לפניות שלהם, ואנחנו אלה שידענו לספק מענה לצרכים המיידיים: בין אם מדובר באספקת מזון ותרופות למבודדים. ובין אם מדובר בבעלי עסקים, שגילו פתאום שהם לא יכולים להתפרנס.
השיעור הזה לא חשוב רק לנו, אלא גם ואולי בעיקר לשלטון המרכזי, שיטיב לעשות אם יעבור למודל של שלטון מבוזר ויעניק לנו הרבה יותר אוטונומיה מאשר בעבר. אנחנו מייחלים לאוטונומיה הזאת כבר שנים ועתה הוכחנו מעבר לכל ספק שאנחנו יודעים לנהל שגרה וחירום ושיש לנו שותפים נהדרים בדמות התושבים, שנרתמים לגמרי למטרה ונותנים לנו את האמון שלהם.

בראייה לאחור, היתה לדעתך דרך להיות ערוך למשבר הקורונה?
אין איש בעולם שהיה יכול לדמיין בדעתו משבר כזה. עם זאת, חשוב לזכור שמשבר הקורונה, כמו כל משבר אחר, מעניק לנו אפשרות לבחון את המציאות שלנו על מרכיביה השונים בצורה אחרת- בין אם זה הענקת גמישות גדולה יותר לרשויות המקומיות ולמנהלים בתכניות החינוך, ובין אם נכונות גדולה יותר לרתום את התושבים והרשויות באמצעות החלת תכנית הרמזור , בהקשר למגיפה. טוב תעשה מדינת ישראל אם תשחרר את הניהול של האירוע לידי הרשויות המקומיות ופיקוד העורף ורק תיתן הנחיות כלליות וקווי פעולה.

למרות הניסיון לחזור לשגרה ולמרות ההיערכות למבצע החיסונים, יש עדיין תחומים בהם הפעילות לא חודשה וכנראה לא תחודש בקרוב. האם אפשר לעשות זאת אחרת?
חד משמעית כן ויותר מכך – יש לנו מתווה שהביעו בו תמיכה תמיכה פרופ' גמזו ופרופסור אש – הפרויקטורים (לשעבר ובהווה) של הקורונה. הצגנו בחודש שעבר מתווה לפיילוט במסגרתו יסופקו אישורים לפרק זמן של 72 שעות לכל מי שיציג בדיקת קורונה שלילית. במהלך פרק הזמן הזה ייהנו מי שהוכח כשלילי לנגיף, מחופש תנועה מלא, לרבות קניונים, מלונות ואירועי תרבות. המודל הזה מעניק לנו כמה יתרונות משני מציאות: הראשון, הוא שנעודד את האזרחים לשמור על בריאותם ולהקפיד על קיום בדיקות תדירות והוראות הריחוק החברתי, כי הם יבינו שיש לכך תמורה מיידית. השני הוא שנוכל להחזיר כמה שיותר ענפים לפעילות, תוך צמצום הסיכון, ובכך להחזיר משפחות שלמות למעגל התעסוקה. לצד שני יתרונות אלה, אנו נתמרץ את האזרחים לבצע כמה שיותר בדיקות ובכך נצליח ב"חינוך השוק" בכל הנוגע לבדיקות. יש לנו תמיכה למתווה הן מראשי המשק והן מגופי הרפואה. עכשיו רק נותר לקבל את המתווה ולהוציא אותו אל הפועל. בכל יום שזה לא קורה, כולנו יוצאים מופסדים.

אני רוצה לקפוץ איתך בזמן לסוף 2021. במה אתה רוצה לעסוק בעוד שנה?
אני מאוד מקווה שהיום בעוד שנה חבריי ראשי הרשויות ואני נעסוק בחזרה לשגרה, נוכל לקדם את הפרויקטים המוניציפליים שלנו, וליזום פרויקטים חדשים. עם זאת, אני מאמין שגם ב- 2022 אנחנו נהיה עדיין עסוקים בשיקום החברה, הכלכלה והמשק ממשבר הקורונה. גם כאן, יש שני מפתחות: מפתח אחד נמצא בכיס של הממשלה והשני אצלנו – ראשי הרשויות. למדנו במהלך השנה החולפת לעבוד יחד, לאגם משאבים ולשתף פעולה טוב מאי פעם. אני מקווה שנהפוך את השיעור הזה למתודולוגיה שתלווה אותנו שנים ארוכות.

לפני שניפרד, מה לדעתך עם ישראל צריך ללמוד מהשנה הזאת?
בעיני זאת הסוגייה החשובה ביותר בכל המשבר הזה. לנו הישראלים יש יכולת מופלאה להתרגל במהירות שיא לסיטואציה, להתארגן במהירות ולגייס את היצירתיות והיזמות שלנו בכל הזירות: הערבות ההדדית שמתפרצת כאן בכל פעם מחדש, היצירתיות והיזמות העסקית, ויותר מכל – המהירות שבה אנו מגדירים מחדש את השגרה שלנו. עם זאת, יש לנו קושי להתמיד בשגרה, במיוחד כאשר מדובר בתקופות ממושכות. אני מאמין שאנחנו צריכים ללמוד להיות קצת יותר סבלניים ולגייס יותר אורך רוח כדי שנוכל לנהל משברים כאלה באופן טוב יותר לאורך זמן. דבר נוסף שאנחנו צריכים ללמוד כעם הוא שאנחנו חזקים שאנחנו מתאחדים לקידום מטרה לאומית. אין לי שום כוונה או תקווה שכולנו נסכים על הכל כל הזמן, עם זאת אני מקווה שנשפר את היכולת שלנו לשים בצד את המחלוקות שלנו בחירום, לכבד את הזולת ולזכור שתמיד כולנו באותו צד. כמעט כל המשפחות הישראליות שאני מכיר הן שילוב שמורכב מחילוניים, דתיים, חרדיים, ימנים, שמאלנים וכאשר אנחנו נפגשים יחד אנחנו יודעים הכי טוב לתת כבוד אחד לשני, לקבל באהבה את השוני והגיוון ולתת לכל אחת ואחד מאיתנו תחושה של ביטחון ומקום בחברה הישראלית.