ציון, אנחנו בעיצומו של הסגר השני, כיצד הוא משפיע על המשק הישראלי?
"הסגר השני מגדיל את הסיכויים להגיע לתרחיש הפסימי של בנק ישראל, לפיו בסוף שנת 2021 רמת האבטלה תהיה בשיעור של כ- 12%, הגרעון יעמוד על רמה של כ- 14% ויחס החוב-תוצר יגיע לרמה של 80%-77% . אומנם, מדובר בנתוני מאקרו מדאיגים, אולם, שלא כמו במשבר כלכלי "רגיל", הנתונים לא משקפים את המצב. לדוגמא, רמת האבטלה גבוהה - אבל, נכון להיום, מדינת ישראל מממנת את דמי האבטלה למובטלים החדשים, היא פרסה רשת הגנה למעסיקים ולבעלי העסקים בדמות מענקים וויתור על מיסים ומעל לכל – המדינה נהנית ממימון והלוואות בתנאים המאששים את ההנחה כי אנחנו עדיין זוכים לאמון בקרב מקבלי ההחלטות בזירה הפיננסית הבינלאומית".
וכיצד הוא ישפיע על משקי הבית?
"להערכתי, משבר הקורונה ישפיע עלינו עד לשנת 2023, בשל העובדה לפיה נדרש זמן למצוא טיפול וחיסון אפקטיביים למגפה ולספק אותם לכל העולם. אכן, חלק ממשקי הבית בישראל מתמודדים עם סיטואציה כלכלית מאוד מאתגרת, הנובעת מירידה בהכנסות, אובדן מקור פרנסה לחלקם, ובעיקר אי וודאות. עם זאת, סביר להניח כי התנהגות הצרכנים תשתנה ותשתכלל בתקופת המשבר: כבר היום אנחנו רואים ירידה בהוצאות של משקי הבית הנובעת מהסגר, מהמשבר הכלכלי ומהחזרה להתנהגות שמרנית, המעצימה את חשיבות החיסכון ומקטינה את הנטייה לבצע הוצאות אימפולסיביות".
הרשויות המוניציפליות עומדות היום בפני אתגר משמעותי: ההכנסות נמצאות במגמת ירידה, ההוצאות לא השתנו ולעיתים אף גדלו, ונכון להיום, עדיין אין תקציב מדינה. איך זה משפיע ברמה הכלכלית?
"אחד החוקים הבסיסיים בפיזיקה הוא חוק שימור החומר. הפיסיקה מוגבלת. אולם בהקשר הפיננסי, כמות הכסף תמיד גדלה. ברמה המוניציפלית אכן, מדובר בתקופה מאתגרת, אולם הרשויות נהנות מגישה לכסף: הן ברמה הממשלתית והן בקרב הגופים הפיננסיים.
דלתנו בבנק פתוחה לרשויות המעוניינות לגייס מימון ורמת הריבית הנוכחית מאפשרת ליהנות מתנאי מימון טובים מאי פעם. במקביל, הסגרים מאפשרים הזדמנות פז לקדם פרויקטים תשתיתיים שיביאו להתייעלות מחד, ושירות טוב יותר לתושב מאידך.
חשוב לנצל את התקופה הזאת על מנת לקדם רפורמות משמעותיות שיביאו להתייעלות ארגונית ופיננסית, ולצידן לחשוב ולפעול באופן יצירתי.
בתקופה האחרונה הבנק מעורב בפרויקטים שמטרתם התייעלות אנרגטית במספר רשויות בסדר גודל קטן ובינוני ונוצר מצב בו אותן רשויות יכולות לחסוך מיליוני שקלים מידי שנה. זהו רק קצה הקרחון ולצידו ניתן למצוא עוד אפיקי התייעלות רבים, ביניהם: שימוש יצירתי במבנים בבעלות פרטית או מוניציפלית, קידום מהלכי התייעלות ארגונית, מעבר לפלטפורמות דיגיטליות ועוד".
המשק הישראלי הוכיח במשברים הכלכליים הקודמים כי יש לו את היכולת לצאת מהר וטוב יותר ממשברים כלכליים. מהם מנופי הצמיחה שלנו כיום וכיצד נוכל להחזיר את המשק לפעילות תקינה?
"להערכתי, הדרך ליציאה מהירה ואיכותית מהמשבר הכלכלי היא הרחבת התפיסה המגדירה מהן התשתיות הלאומיות שלנו והשקעה מסיבית בהן.
אני רואה בחינוך ובריאות תשתיות לאומיות, השוות בחשיבותן לתשתיות תחבורה ואנרגיה. המשבר הנוכחי הוכיח כי הצפיפות בכיתות הלימוד מסכנת את התלמידים והמורים, ולכן, יש להגדיל את מספר הכיתות ואת צוותי החינוך באופן משמעותי. זוהי עת טובה להשקיע בהן משאבים משמעותיים אשר יביאו להרחבת מקורות התעסוקה, להגברת הפעילות הכלכלית וכמובן, לאיכות חיים גבוהה יותר בישראל.
מנוע צמיחה נוסף הוא ללא ספק טרנספורמציה דיגיטלית, ש"נכפתה" עלינו במהלך המשבר הנוכחי. קרן המטבע הבינ"ל הציגה מחקר הקובע כי השקעה חד פעמית של אחוז מהתוצר מביאה לצמיחה פרמננטית של 0.3% בתוצר תוך שנתיים ולגידול של 0.01% בתעסוקה תוך שנה בלבד.
לצד הצמיחה, שירותים דיגיטליים איכותיים מביאים להגברת היעילות, השקיפות והשירות לאזרח, כמו גם להתייעלות ארגונית וכלכלית בקרב ספקי השירותים.
המשבר הנוכחי הביא להאצת תהליכים דיגיטליים באופן משמעותי ונכון נעשה אם נמשיך את התנופה, במיוחד במדינה בה האוריינות הדיגיטלית היא אחת הגבוהות בעולם".
ומה על הרמה המוניציפלית? האם גם היא נהנית מהזדמנות לצמיחה?
"משבר הקורונה הוכיח כי הרשויות המקומיות נהנות מנכס שהיה שמור עד כה לחברות עסקיות והוא המוניטין שצברו בזכות המשילות, הניהול ויכולת התגובה לאתגרים שהתגלגלו לפתחן. כדי להבין את הסוגייה, די לזכור כי פרופ' גמזו – הפרויקטור הלאומי, ביסס את תכנית הרמזור המקורית על הרשויות עצמן. מוניטין מהווה נכס רב ערך הן במגזר העסקי, והן במגזר הציבורי ולכן, זו העת לממש אותו באמצעות שיתופי פעולה חוצי מגזרים. כך למשל, ניתן להסתכל על פרויקטים סולאריים בנק מרכנתיל מעניק מימון לרשויות המקומיות לעסקאות כאלה אשר מביאות לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים אותם ניתן בודאי להפנות להשקעות נוספות לטובת התושבים, ובוודאי יתרמו לסביבה ירוקה יותר.
אנחנו בבנק מרכנתיל שמחים מאוד על פעילות זו אשר מהווה דוגמא מצוינת ליכולות שלנו בבנק ותרומתן לצמיחה של הרשויות המקומיות. זוהי עוד הוכחה כי אנו מהווים מתווכים פיננסיים שמאמינים, רוצים, ויכולים לסייע בקידום שיתופי הפעולה האלה באמצעות מימון".
לפרטים נוספים: https://www.mercantile.co.il/MB/muni
"הסגר השני מגדיל את הסיכויים להגיע לתרחיש הפסימי של בנק ישראל, לפיו בסוף שנת 2021 רמת האבטלה תהיה בשיעור של כ- 12%, הגרעון יעמוד על רמה של כ- 14% ויחס החוב-תוצר יגיע לרמה של 80%-77% . אומנם, מדובר בנתוני מאקרו מדאיגים, אולם, שלא כמו במשבר כלכלי "רגיל", הנתונים לא משקפים את המצב. לדוגמא, רמת האבטלה גבוהה - אבל, נכון להיום, מדינת ישראל מממנת את דמי האבטלה למובטלים החדשים, היא פרסה רשת הגנה למעסיקים ולבעלי העסקים בדמות מענקים וויתור על מיסים ומעל לכל – המדינה נהנית ממימון והלוואות בתנאים המאששים את ההנחה כי אנחנו עדיין זוכים לאמון בקרב מקבלי ההחלטות בזירה הפיננסית הבינלאומית".
וכיצד הוא ישפיע על משקי הבית?
"להערכתי, משבר הקורונה ישפיע עלינו עד לשנת 2023, בשל העובדה לפיה נדרש זמן למצוא טיפול וחיסון אפקטיביים למגפה ולספק אותם לכל העולם. אכן, חלק ממשקי הבית בישראל מתמודדים עם סיטואציה כלכלית מאוד מאתגרת, הנובעת מירידה בהכנסות, אובדן מקור פרנסה לחלקם, ובעיקר אי וודאות. עם זאת, סביר להניח כי התנהגות הצרכנים תשתנה ותשתכלל בתקופת המשבר: כבר היום אנחנו רואים ירידה בהוצאות של משקי הבית הנובעת מהסגר, מהמשבר הכלכלי ומהחזרה להתנהגות שמרנית, המעצימה את חשיבות החיסכון ומקטינה את הנטייה לבצע הוצאות אימפולסיביות".
הרשויות המוניציפליות עומדות היום בפני אתגר משמעותי: ההכנסות נמצאות במגמת ירידה, ההוצאות לא השתנו ולעיתים אף גדלו, ונכון להיום, עדיין אין תקציב מדינה. איך זה משפיע ברמה הכלכלית?
"אחד החוקים הבסיסיים בפיזיקה הוא חוק שימור החומר. הפיסיקה מוגבלת. אולם בהקשר הפיננסי, כמות הכסף תמיד גדלה. ברמה המוניציפלית אכן, מדובר בתקופה מאתגרת, אולם הרשויות נהנות מגישה לכסף: הן ברמה הממשלתית והן בקרב הגופים הפיננסיים.
דלתנו בבנק פתוחה לרשויות המעוניינות לגייס מימון ורמת הריבית הנוכחית מאפשרת ליהנות מתנאי מימון טובים מאי פעם. במקביל, הסגרים מאפשרים הזדמנות פז לקדם פרויקטים תשתיתיים שיביאו להתייעלות מחד, ושירות טוב יותר לתושב מאידך.
חשוב לנצל את התקופה הזאת על מנת לקדם רפורמות משמעותיות שיביאו להתייעלות ארגונית ופיננסית, ולצידן לחשוב ולפעול באופן יצירתי.
בתקופה האחרונה הבנק מעורב בפרויקטים שמטרתם התייעלות אנרגטית במספר רשויות בסדר גודל קטן ובינוני ונוצר מצב בו אותן רשויות יכולות לחסוך מיליוני שקלים מידי שנה. זהו רק קצה הקרחון ולצידו ניתן למצוא עוד אפיקי התייעלות רבים, ביניהם: שימוש יצירתי במבנים בבעלות פרטית או מוניציפלית, קידום מהלכי התייעלות ארגונית, מעבר לפלטפורמות דיגיטליות ועוד".
המשק הישראלי הוכיח במשברים הכלכליים הקודמים כי יש לו את היכולת לצאת מהר וטוב יותר ממשברים כלכליים. מהם מנופי הצמיחה שלנו כיום וכיצד נוכל להחזיר את המשק לפעילות תקינה?
"להערכתי, הדרך ליציאה מהירה ואיכותית מהמשבר הכלכלי היא הרחבת התפיסה המגדירה מהן התשתיות הלאומיות שלנו והשקעה מסיבית בהן.
אני רואה בחינוך ובריאות תשתיות לאומיות, השוות בחשיבותן לתשתיות תחבורה ואנרגיה. המשבר הנוכחי הוכיח כי הצפיפות בכיתות הלימוד מסכנת את התלמידים והמורים, ולכן, יש להגדיל את מספר הכיתות ואת צוותי החינוך באופן משמעותי. זוהי עת טובה להשקיע בהן משאבים משמעותיים אשר יביאו להרחבת מקורות התעסוקה, להגברת הפעילות הכלכלית וכמובן, לאיכות חיים גבוהה יותר בישראל.
מנוע צמיחה נוסף הוא ללא ספק טרנספורמציה דיגיטלית, ש"נכפתה" עלינו במהלך המשבר הנוכחי. קרן המטבע הבינ"ל הציגה מחקר הקובע כי השקעה חד פעמית של אחוז מהתוצר מביאה לצמיחה פרמננטית של 0.3% בתוצר תוך שנתיים ולגידול של 0.01% בתעסוקה תוך שנה בלבד.
לצד הצמיחה, שירותים דיגיטליים איכותיים מביאים להגברת היעילות, השקיפות והשירות לאזרח, כמו גם להתייעלות ארגונית וכלכלית בקרב ספקי השירותים.
המשבר הנוכחי הביא להאצת תהליכים דיגיטליים באופן משמעותי ונכון נעשה אם נמשיך את התנופה, במיוחד במדינה בה האוריינות הדיגיטלית היא אחת הגבוהות בעולם".
ומה על הרמה המוניציפלית? האם גם היא נהנית מהזדמנות לצמיחה?
"משבר הקורונה הוכיח כי הרשויות המקומיות נהנות מנכס שהיה שמור עד כה לחברות עסקיות והוא המוניטין שצברו בזכות המשילות, הניהול ויכולת התגובה לאתגרים שהתגלגלו לפתחן. כדי להבין את הסוגייה, די לזכור כי פרופ' גמזו – הפרויקטור הלאומי, ביסס את תכנית הרמזור המקורית על הרשויות עצמן. מוניטין מהווה נכס רב ערך הן במגזר העסקי, והן במגזר הציבורי ולכן, זו העת לממש אותו באמצעות שיתופי פעולה חוצי מגזרים. כך למשל, ניתן להסתכל על פרויקטים סולאריים בנק מרכנתיל מעניק מימון לרשויות המקומיות לעסקאות כאלה אשר מביאות לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים אותם ניתן בודאי להפנות להשקעות נוספות לטובת התושבים, ובוודאי יתרמו לסביבה ירוקה יותר.
אנחנו בבנק מרכנתיל שמחים מאוד על פעילות זו אשר מהווה דוגמא מצוינת ליכולות שלנו בבנק ותרומתן לצמיחה של הרשויות המקומיות. זוהי עוד הוכחה כי אנו מהווים מתווכים פיננסיים שמאמינים, רוצים, ויכולים לסייע בקידום שיתופי הפעולה האלה באמצעות מימון".
לפרטים נוספים: https://www.mercantile.co.il/MB/muni
